050-5063163, 054-4717181 revadim@revadim.expert
למידה מהתנסות
למידה מהתנסות, היא תהליך של יצירת משמעות מתוך התנסות וחוויה. למידה זו מתבצעת בתהליך של מעורבות, התבוננות רפלקציה וניתוח התהליך ההתנסותי.
למידה מהתנסות, עושה שימוש בחוויות ישירות ומתמקדת בניתוחם על-מנת לבנות כישורים, לקדם ידע וערכים. כלומר למידה מהתנסות מתייחסת לתהליך האינדיבידואלי אותו עובר המתנסה. וניתן לחוות אותה באמצעות משחקים, סימולציות ועוד.
בשנת 1975 פרסמו דויד קולב ( (David A. Kolb ושותפו רון פריי (Ron Fry) את מודל הלמידה מהתנסות. המודל כולל, ארבעה אלמנטים עוקבים בסדר התרחשות:
מעורבות בהתנסות חדשה.
התבוננות ורפלקציה – פיתוח תובנות על ההתנסות האישית או על התנסות אחרים.
ייצור רעיונות מופשטים – בניית תיאוריה המסבירה את ההתנסות.
בחינת הרעיונות במצבים חדשים.
במאמר של מארק סמית', הוא מסכם, את טענת קולב ופרי ומציין שמעגל הלמידה יכול להתחיל בכל אחד מארבעת השלבים ושיש להתייחס אליהם כאל ספירלה מתמשכת, אך כדי שהלמידה תהיה משמעותית, על הלומד לעבור בכל השלבים של המעגל.

למידה מהתנסות כבסיס לשיפור מודעות עצמית

אמר רבי אילעאי: בשלושה דברים אדם ניכר – בכוסו, בכיסו ובכעסו" (עירובין ס"ה, ע"ב). מה פירוש המשפט הזה? באתר מילון השפה העברית מוסבר, כי אלה שלושה מצבים שמהם אפשר ללמוד על אופיו של האדם: "הכוס" – הרגלי שתיית האלכוהול שלו והתנהגותו בשעה שהוא משתכר; "הכיס" – האופן שבו הוא מוציא כספים; "הכעס" – התנהגותו בשעה שהוא כועס, ואולי מאבד שליטה.

רבי אילעאי חי 1,800 שנים לפני זיגמונד פרויד, אך הבין היטב את מה שגילה הנוירולוג מווינה, והמדע יודע היום לתאר ולהסביר: שנפש האדם, היא בעצם תל ארכיאולוגי, שבו השכבות העליונות והחדשות מכסות על השכבות הנמוכות והקדומות יותר. (יורם יובל)

התבוננות עצמית ("דע את עצמך") היא כלי שעשוי להועיל לאדם להכיר את נפשו, אבל הכלי הזה מוגבל למה שנמצא במודעות של האדם. והרבה דברים, כולל דברים שמאוד-מאוד לא נעים לנו להודות שהם נמצאים בתוכנו, ומהווים חלק מאיתנו, אינם גלויים למודעות שלנו.
האפשרות השנייה לגילוי מה שמסתתר בעומק הנפש היא שיקרה משהו חיצוני, שיעיף הצדה באופן זמני את השכבות העליונות והמתוחכמות שבנפש, ויחשוף את השכבות הקדומות במלוא הדרן.
כאן נכנסת לתמונה למידה מהתנסות. בתוך תהליך סדנאי, כאשר במהלך הסדנה מייצר המנחה סיטואציה חיצונית אשר מרחיקה את המשתתף מהמציאות הרגילה שלו, ויוצרת אצלו מחשבות רגשות ראשוניים באמצעות משחק, סימולציה המוציאה אותו מאיזור הנוחות
אז, בדיוק אז, בלהט הרגע, נוצרת הזדמנות לראות את החומרים שמהם אנחנו עשויים כפי שהם, ללא הסוואה – ללא הטיח, ללא השליכטה, וללא שכבות הצבע שהופכות את כולנו למלוטשים יותר, חלקים יותר, וצבועים יותר. כאן הסיפור מתחיל להיות מעניין (יורם יובל)

למשל, כאשר משתתף נמצא בתוך התנסות משחקית אשר מייצרת הדמייה של תחרות, יפעל המשתתף באופן כמעט לא מודע על פי האמונות הבסיסיות שלו (מודל שיין). הכח המניע אותו בהשתתפות בתרגיל, יהיה על פי אמונותיו וערכיו וכך גם יפעל מבלי שיפריעו בדרכו אותם מחסומים או שכבות עליונות .שכן, בלהט המשחק יצופו אל פני הקרקע השכבות התחתונות.

כדי לראות מהן אמונות היסוד והערכים עליהם אנחנו מבססים את ההתנהגות שלנו (שיין), יפעיל המנחה על הקבוצה מצבים של חוסר תשומת לב למציאות, כדי לראות מה יוצא מהם, כאשר הם יוצאים מן האיזון.
המפגש של האדם בסיטואציה עם התנהגותו זו מאפשרת לו התבוננות מעמיקה על דרך החשיבה שלו, התפישה שלו, הפרשנויות שהוא נותן לסיטואציות שונות, הרגשות המופעלים אצלו והשפעתם של אלה על התנהגותו ובעיקר על האינטראקציות שלו עם אחרים הסובבים אותו. מודעות זו יכולה לסייע למשתתף לפתח יכולת לתפקד היטב גם כשהוא כועס מאוד, מפחד מאוד, מופתע מאוד וכד'.

מאמרים